shmentura logo

21.6.07

קומיקס צרפתי, מאת דן אלון

דמויות קריקטוריות כמו פופאי או אסטריקס של אלברט אודרזו ורנ'ה גוסיני (אין, שאני רק חושב על המוצב הרומאי שנקרא "מצבעגום", אני משתין במכנסיים, או שהשמיים נופלים לי על הראש), לאקי לוק (הסדרה הגאונית שקראתי וצפיתי בה שהייתי ילד) ועוד, הושפעו ישירות מיצירות צרפתיות של תחילת המאה ה-20 שאופיינו בקו סגור וצביעה שטוחה, איפיון רקע בצורה גיאוגרפית או מדעית מדהימה וסגנוּן פשוט. הסגנון הזה נקרא הקו הפשוט והוא רווח בקומיקס עד היום בקומיקס, בעיקר בצרפת (אבל יש "כמה בנות גלותיות ומתנשאות" שעושות את זה גם בארץ והמבין יבין), אמא של הצרפתים זונה איזה טובים הם. יש את הדמות "בקאסין", המשרתת הנחותה שהיא האמא הרוחנית של אוליב אוייל וכל שאר הדמויות המסוגננות. ואז מתחילה החגיגה הגדולה:
  • ארז'ה (ז'ורז' רמי) המאייר הנאצי-בלגי, שהשלים 23 ספרים על הדמות חסרת הגיל העיתונאי טין טין המטייל בעולם, פותר תעלומות מפגרות ומשפיל בצורה גזענית את הילידים. נחשב לקלאסיקה של שנות ה-30, השפיע על כל המאיירים שאני אמנה מיד, מאייר וירטואוז. אבל מה, נאצי אמא שלו זונה.
  • איב שלאן, מאייר צרפתי, המציא דמויות כמו בוב-דג וג'וני בראבו והושפע מאד מארז'ה. מאייר מאד מדויק ופחות חביב עליי, אני חושב שהוא היה קצת קפוא ומדויק מדי. עבד בצמוד עם המאייר טד בנואה, והוציא איתו חוברות ועבודות רבות. בלינק הזה אפשר לראות כמה העבודות שלהם דומות. בכלל, בסגנון הקו הנקי הם מאד מושפעים אחד מהשני ועושים עבודות שלעיתים קשה לדעת מי זה מי.
  • את ז'ן לואי פלוך אני מחבב, כי הוא קצת סוטה. הנה מספר עבודות שלו לרכישה, אנא ערף באיזו שפה.
  • והאחרונים חביבים, בני זמננו: שני יוצרים בשם דופי וברבריאן (הלינק בצרפתית), שמוציאים ביחד חוברות קומיקס כאשר אחד משלים את השני, איש לא יודע מה רעיהו צייר לפניו. הם מסגננים את הדמויות קרטוניות יותר ואני מחבב אותם כי הם סוטים. בקיצור אני לא אוהב את הקו הנקי אלא אם הוא סוטה, אבל צריך להכיר. בתאבון.