לפני כמה חודשים שיניתי כיוון בצורת העבודה שלי בציור (וגם לא רק בציור, שהתחלתי לעשות קצת וידאו, שאחד מהם שמתי פה. תכלס, את רוב העבודות שלי אני לא שם כאן, כשאני חושב על זה. הרבה פעמים אני תוהה אם "אני שם כאן יותר מדי", אבל זה כעין וכאפס לעומת מה שיש בתכלס, רק טעימה... טוב אני סוטה מהנושא) - אם זה בהתייחסות לקיר שהציורים תלויים עליו או לאחרונה גם לחלל התצוגה. עבודה חדשה שעשיתי לאחרונה, תחת המטא-כותרת "ללכת לאיבוד" (תודה לאמן והמעצב אמנון אילוז) ועשיתי אותה תוך כדי שיטוט סתמי במקום שמוכר לי היטב, בית החולים מאיר בכפר סבא. המקום משולט מאד ובעייתי ללכת בו לאיבוד - ובכל זאת, אתה מרגיש אבוד, כיון שהכל נראה אותו דבר (אינני מתכוון אבוד במובן התמטי, אלא תכלס, אבוד). הניסיון היה לפשט כמה שיותר את המסע לדימויים מינימליים. הנה כמה סקיצות נבחרות ומיד אשים גם - תמונות של ההצעה שלי לחלל העבודה.
