אני מאוהב, אני מכור. מכירים את זה שפתאום אתם מגלים שמליון דברים שאהבתם מכל מיני מקומות באים מאותו המקור? אז זה הסיפור שלי עם רותו מודן. אני כל כ-ך אוהב את כל מה שהיא עושה. איך היא עושה את זה? כל כך אישית אבל לא נדושה, האיורים מאוד מגניבים אבל לא מרוחקים בכלל, חושפנית אבל עדיין מרומזת. אני מרגיש שאני לומד מלנת'אלפים דברים על איור (ועל החיים) מכל עבודה שלה. כל כך מצחיקה ומרגשת וקולית וחנונית.
זהו. הייתי צריך להוציא את זה מהמערכת. אני אחרי מרתון עיון אינטנסיבי בכל מה שהצלחתי להניח עליו את הידיים שלי ואני מוכן לעשות קעקוע* מכל מה שיש לה להציע.
מי שגם רוצה לראות יכול להציץ במקבץ עבודות, להנות מהטור המעולה "רגשות מעורבים" בניו-יורק טיימס (כבוד!), לעיין בכמה עמודים מתוך פצעי יציאה, לקרוא ראיון איתה ב"דה קומיקס ז'ורנל", להעריץ אותה בעמוד הקרן למצוינות בתרבות, להעמיק עם ראיון על פצעי יציאה בבי.בי.סי - קולקטיב וגם - לרוץ לחנויות הספרים!
חברי אקטוס האחרים (והמופלאים) יקבלו טיפול דומה בקרוב (ובאותה הזדמנות נדבר גם על האתר שלהם).
עוצר בשם האהבה,
סופר איילי
*לא באמת. אני לא מת על קעקועים
זהו. הייתי צריך להוציא את זה מהמערכת. אני אחרי מרתון עיון אינטנסיבי בכל מה שהצלחתי להניח עליו את הידיים שלי ואני מוכן לעשות קעקוע* מכל מה שיש לה להציע.
מי שגם רוצה לראות יכול להציץ במקבץ עבודות, להנות מהטור המעולה "רגשות מעורבים" בניו-יורק טיימס (כבוד!), לעיין בכמה עמודים מתוך פצעי יציאה, לקרוא ראיון איתה ב"דה קומיקס ז'ורנל", להעריץ אותה בעמוד הקרן למצוינות בתרבות, להעמיק עם ראיון על פצעי יציאה בבי.בי.סי - קולקטיב וגם - לרוץ לחנויות הספרים!
חברי אקטוס האחרים (והמופלאים) יקבלו טיפול דומה בקרוב (ובאותה הזדמנות נדבר גם על האתר שלהם).
עוצר בשם האהבה,
סופר איילי
*לא באמת. אני לא מת על קעקועים
