אנרג'י תרבות: הסיכוי האחרון של סיסיל

לפני הכתבה אני רוצה להודות למספר אנשים: את הספר כמובן כתבתי וציירתי במסגרת פרוייקט הגמר שלי בשנקר, וסייעו לי בכך אנשים רבים שקיבלו תודה בהגשה, בספר המקורי (ראש המסלול לאיור ירמי פינקוס, ראש המחלקה לתקשורת חזותית איציק רנרט, ממלאת מקומו של פינקוס רקפת כנען, והמנחה לעיצוב בפרוייקטי האיור, קובי פרנקו) וכמובן המנחה בתיה קולטון. חשוב שזה יהיה כתוב אז תודה להם! וזאת כתבה נועה רובין בתרבות אנרג'י מעריב: סיסיל, שעובד במעבדה מפוקפקת, נתקל בתרופה מפוקפקת לא פחות לבעיה הטראומתית שמלווה אותו מאז היה ילד – פצעים אדמדמים שמעטרים את פרצופו. לא מדובר בסיפור התבגרות מטריד אבל מעלה חיוכים קלילים, אלא בחוויית קומיקס אפלה. "הרעיון הגיע משלושה סיפורים שאיחדתי לסיפור אחד. הנושא של תלות רפואית במישהו הוא משהו מאד חזק אצלי באישיות, ולכן אני גם נמשך לסיפורים אפלים כאלו", הוא מסביר, "אני מניח שזה חיבור של כל מיני שברי זיכרונות – כמו שכל מי שכותב עושה, ודברים שהיו נכונים לכתיבת הסיפור. את הסיפור התחלתי לכתוב לפני שנה בערך, והכתיבה הייתה החלק הארוך ביותר בעבודה. הציורים באו אחר כך מאליהם". אתם מוזמנים להצטרף לאירוע של הספר בפייסבוק!